המתכון לדור מאושר

הבוקר כאישה וכאמא בישראל, הצצתי בווינט ולנגד עיני ראיתי מודעת פרסומת שאומרת: "אל תתאבדי", כתובה באותיות שחורות, ומתחתיה הסבר כלשהו, שאותו כבר לא יכולתי לראות כי הלב פשוט נסתם. זו היתה מודעה הפונה לנערים ונערות.
ניסיתי בכל כוחי להבין מהו המסר שמאחורי המילים, וגיליתי כי היה כתוב משהו על אינטרנט נקי.  אך אחרי הכותרת המזוויעה, האם נשאר מקום לחשוב על משהו נקי ויפה? לא ולא. זה הותיר כתם בלב ודאגה על הדור שגדל פה. הסתובבתי עם הרגשה ברורה, שהאחריות מוטלת עלינו ההורים, ושעלינו לפנות תשומת לב וכוחות.
הרשת שופעת בזוועות שהולכות ומתגברות, ואין מי שיודע כיצד לחטא, לנקות ולכוון את הרוח לכיוון טוב. כיצד והאם ניתן לעשות זאת?

ובכן, יש להבין פה שני דברים. האחד הוא, שכאשר אתה רוצה למגר תופעה רעה ואתה משתמש במילים המתארות אותה, כמו: "אל תתאבדי". אתה משריש אותה, כי זה מה שהלב זוכר, ומתרגל כך לחשוב וזה מוטמע בו אין אם רוצה בכך ובין אם לאו. הוא יחשוב על זה, וזה יעסיק אותו.
על כן, הפתרון הוא להעלות ולהעצים את הטוב. פשוט כך. אנו מושפעים מהסביבה, ועלינו לבנות סביבה טובה שמשפיעה ערכים טובים. גם אם זה בצורה מלאכותית.
ויחד עם זאת!!! לחנך. לחנך את ההורים. שילדים ונערים ונערות אינם גדלים לבד, יש לנו תפקיד מהותי וחשוב בחייהם. עלינו להסביר על כל תופעה ולא להסתפק בכך שהילדים יוצאים עם חברים וזהו. או לומר: אין לי שליטה עליהם. זוהי גישה מוטעית.
שבו עם הילדים, דברו איתם, שתפו אותם, דברו על תופעות ואל תתקפו אותם, אלא ביחד עמם תחקרו כל דבר ותופעה, בררו מה טוב מה רע, איפה אני בכל זה. תנו להם כלים להתבונן מהצד, לבחור נכון. היכנסו איתם ביחד לתהליך, ממש כחברים. אל תבואו ממקום שאתם יודעים, אלא ממקום שאתם גם נתקלים בדברים וביחד חוקרים.
השינוי יגיע תוך זמן קצר. ברגע שמתייחסים לילדים ולנוער כאל בוגרים, והופכים להיות שותפים שלא רק מספקים להם אטרקציות ובזה תם תפקידנו, אלא ממש משקיעים בשיחות, בשיתוף, בחינוך, או אז, רואים תוצאות. הם צריכים את זה ואתם תיראו תגובה חיובית מיידית. רק זכרו: בלי ביקורת. רק שיתוף והתבוננות על הדברים ביחד מהצד, כחוקרים תופעה.
בהצלחה

About Moshe

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *